‍כלל ראשון: לקבוע מראש אימון הוא פגישה שעוסקת בהווה ובעתיד שלך, באופן הכי אישי שיש. לכן כדאי לקבוע מראש, לסמן ביומן, ולדעת (כבר בשלב הקביעה), שמדובר בפגישה שאפשר להזיז רק במקרים קיצוניים במיוחד. שיעורים בסטודיו אפשר (ורצוי) לקבוע מראש גם לתקופה ארוכה. ההמלצה שלנו היא להכניס ליומן האישי גם את השעות המתוכננות לאימונים בחדר הכושר או בבריכה, אלה שאינם דורשים שיריון מקום.

‍כלל שני: לגוון, לגוון, לגוון מצד אחד, דיברנו על יצירת שגרה, אבל מצד שני – שגרת אימונים לא מחייבת שעמום. לכן אנחנו ממליצים לגוון וליצור תוכנית שמשלבת שיעורי סטודיו (לבחירתכם מעל 200 שיעורים בשבוע!), פעילות אירובית בבריכה או על משטחי הריצה ומכשירי ה'סקי' בחדר הכושר, ואימוני כוח וגמישות בסטודיו ובחדר הכושר. שילוב נכון של סוגי האימונים גם יביא לתוצאות טובות יותר, וגם יגביר את העניין שלך ואת ההתמדה.

‍כלל שלישי: לזכור למה באת לאימון המטרה שלך באימון יכולה להיות שיפור יכולת לב-ריאה, הורדת אחוזי שומן, שמירה על הבריאות או חיטוב הגוף כדי "להיראות טוב באירוע של סוף השנה". מה שעוזר להתמיד הוא התזכורת הזו לעצמך, על הסיבה ועל כמה היא חשובה לך.

‍כלל רביעי: מותר להשוות - אבל רק לעצמך! השוואה היא בריאה, והיא גם יכולה להיות מקור לגאווה ולתחושת הישג, אבל חשוב שההשוואה תהיה רק לעצמך: השוואה לנתונים הפיזיים שלך לפני חודש או שנה; השוואה לתחושה שלך לפני חודשיים או יותר; השוואה ליכולות שלך אז ועכשיו. השוואה למתאמנים ולמתאמנות אחרים היא אף פעם לא מדוייקת – אנחנו לא יכולים לדעת על המצב הבריאותי של מתאמן אחר, או על ה'דרייב' שלו להשקיע באימון, ובטח שלא על שאר החלקים של שגרת האימון והתזונה שלו. בקיצור: המטרה של שגרת האימון שיצרת היא להגיע לגרסה הטובה יותר שלך עצמך – בלי להשוות לאף אחד אחר.

‍וגם הצעה: חבר לאימון או BFF לכושר לפני סיום, יש לנו הצעה שעובדת מעולה לרבים מהמתאמנים, אבל בהחלט לא מתאימה לכולם: לבוא לאימון עם חבר או חברה. הנוכחות שלהם עוזרת להתגבר על כוח המשיכה העצום של הספה (בערב) או של הכרית והשמיכה בבוקר, והעידוד ההדדי יכול לעשות נפלאות ליכולת "לצאת לאימון". אגב – זה לגמרי חוקי לתחזק כמה מערכות יחסים כאלה במקביל, זה טו לבריאות!